|
כידוע, מצב החינוך בארץ אינו טוב.
הבה ניקח כדוגמה את נושא המתמטיקה.
תלמידי בית-הספר לא באמת יודעים מתמטיקה.
הם נחלקים לשני סוגים: הסוג הראשון הוא ילדים שנראים "קשי-תפיסה", תקועים מאחור באחת השנים המוקדמות, מנסים להבין כלל בסיסי זה או אחר, ולמעשה מאז הם פשוט לא מבינים כלום! אותם ילדים ניסו כנראה בעבר להבין את מה שהמורה לימד, אולי אפילו העיזו ושאלו, אך תגובות של כעס, עוינות, חוסר סבלנות, או סתם מורה שפשוט לא יודע איך ללמד, גרמו לילד לוותר על הניסיון להבין, וכשכל הכיתה "המשיכה הלאה" הוא נשאר מאחור. מאז מתמטיקה היא בשבילו סינית. במקרה הטוב, הוא יושב בכיתה, בוהה במורה, מסתכל בשעון, מקשקש במחברת ומנסה איכשהו להעביר את הזמן. במקרה הרע, הוא מתחיל לחבל ברכוש בית-הספר, לעשות נזקים, לקטר על כל העולם ולהבריז משיעורים...
הסוג השני הוא תלמידים שיש להם קצת יותר משמעת עצמית או כאלה ש"קיבלו על הראש" מהורים וממורים. הפחידו אותם וגרמו להם להאמין, שהמדד היחיד להשרדות ולהצלחה בחיים הוא הציונים במבחנים, בתעודת הבגרות ובאוניברסיטה, ושאם אלה לא יהיו טובים, כל הדלתות תהיינה סגורות בפניהם. שום ידע אמיתי, רק מספרים. וזה הסוג השני של תלמידים - תלמידים שלומדים רק כדי לעבור את המבחן, והם אכן עוברים אותו, חלקם בהצלחה רבה, אך אין להם שמץ של מושג מה למדו! הם לא מבינים דבר וחצי דבר! הם שוכחים את החומר מייד לאחר המבחן! הם למדו אך ורק בשביל הציון ולעולם לא יצליחו להשתמש באמת בחומר שלמדו!
ומערכת החינוך נכנסת לסחרור - אין בבתי הספר שום שיטה יעילה ללימוד > התלמידים לא מבינים מה הם עושים > הציונים יורדים > המורים ננזפים וחייבים להוכיח שיפור > מי שנוזף במורים אינו יודע בעצמו כיצד ללמד > הוא מאיים על המורים בפיטורין אם לא ישתפר ממוצע הציונים > המורים "מפתחים" שיטות בהן התלמיד יוכל בקלות ללמוד בעל-פה את החומר ולעבור את המבחן בלי להבין דבר (למשל מאגרי שאלות שרק מהם נלקחות שאלות למבחן – התלמידים פשוט לומדים בעל-פה את כל השאלות. או למשל שיטות של "צבירת נקודות" – המקסימום במבחן הוא 150 ולא 100, אבל כל ציון מעל 100 נחשב למעשה ל-100 במבחן! כל אדם אינטליגנטי רואה שכל תלמיד ברמה של 60 ומעלה נחשב למעשה ל-100 במבחן כזה!) > תלמידים מקבלים ציונים טובים שלא משקפים ידע אמיתי > תלמידים שהם תוכים ורובוטים יוצאים לשוק העבודה, אין להם מושג מה למדו והם פוגעים בחברה כולה ובעיקר בעצמם!
התלמידים פשוט בזבזו 12 שנות לימוד כדי להגיע לתעודת בגרות שאינה משקפת שום ידע אמיתי!
בין שני הסוגים הנ"ל יש כמובן מספר זעום של ילדים שכן מבינים מה הם עושים.
מה מבדיל ילדים כאלה מאחרים? האם זה משהו גנטי? (רמז - לא). האם אפשר לעשות משהו כדי ליצור כישרון למתמטיקה אצל הילד?
קיימים יועצים ו"מומחים" למיניהם יגידו שאי-אפשר, שזה עניין מולד. הם יגידו שילד "או שיש לו את זה או שאין לו את זה", ושבטח יש איזה גֵן שאחראי על מתמטיקה...
כל התיאוריות הללו שצצו ושעדיין צצות לא עזרו לנו במאום עד כה. אם התיאוריות הללו של איבחון ילדים כבעלי הפרעות של קשב וריכוז או הפרעות אחרות היו נכונות, הרי שמגמת ההתדרדרות הייתה נעצרת ואף משנה כיוון!
אבל העובדות בשטח מוכיחות אחרת.
ישראל פשוט הולכת ומתדרדרת מבחינת החינוך, והילדים יודעים פחות ופחות מתמטיקה.
בשנת 1964 תפסה ישראל את המקום הראשון בעולם בחשבון במבחנים הבינלאומיים. בשנת 1984 היא הגיעה למקום השישי. בשנת 1999 היא ירדה למקום ה-28.
האם אנו רוצים ילדים שרק מביאים ציונים טובים אבל לא מבינים כלום? האם לא נעדיף שכל ילד באמת יבין את מה שהוא עושה ולמה הוא עושה את זה?
מה אפשר לעשות? ובכן, יש פיתרון. והפיתרון הוא בהישג יד!
מילת המפתח היא פשטות. הדרך ללמד ילד (או מבוגר) היא פשוטה!
לא צריך לחפש טריקים, או שיטות מוזרות איך ללמד ילדים "בלי שהם שמים לב". הדרך היא לקחת את החומר בדיוק כמו שהוא, ובצורה הברורה ביותר, "כמו פעם", ללמד את החומר.
על בסיס ידע זה נכתב ע"י דודו בורשטיין הספר "חשבון פשוט באמת", שמאפשר לכל הורה או מורה להביא את הילד להבנה מלאה של יסודות החשבון! הספר מתאים לילדים בגילאי 4 עד 18. זה נשמע מטורף? ייתכן! אבל זה המצב. הספר כתוב בצורה כל-כך זורמת ומהנה, שכל אחד יכול להבין אותו, ילד ומבוגר.
אם מדובר בילד שעוד לא יודע לקרוא - ההורה יצטרך לשבת איתו.
אם הילד כבר יודע לקרוא - הוא יוכל לקרוא את הספר בעצמו ולהתקדם בקצב אישי שלו.
הספר מלמד את הבסיס האמיתי לחשבון. כל תלמיד שמרגיש תקוע ולא ממש מבין מה המורים רוצים ממנו צריך ללמוד את הספר הזה כדי לחדש את הבנתו הבסיסית בנושא.
אין תחליף להבנה אמיתית! אין הנאה גדולה יותר מהבנה אמיתית של מה שאדם עושה! ואין תסכול גדול יותר מלשבת שנה אחר שנה בבית הספר ולא להבין על מה מדברים איתך!
להזמנת הספר לחץ כאן
אנשים שהשתמשו בספר "חשבון פשוט באמת" סיפרו:
"בני נכנס השנה לכתה א', אולם פיתח אנטי למקצועות הנלמדים ולשיעורים המתקבלים. רכשתי את הספר עם החוברת והתחלתי להקריא לו, בני היה מרותק וביקש להתחיל מייד לעבוד בחוברת העבודה, פשוט מדהים!
השפה מדברת לילדים וצורת הלימוד כיפית עבורם!"
א.ב. מחדרה
"כל החיים שלי רציתי לכתוב ספר כזה בעצמי!"
א.א מאופקים
"ספר טוב, רואים שהמחבר לא פספס כאן כלום".
ח.ז. מתל-אביב
ועל ילדה בת 8 שאובחנה כבעלת הפרעות קשב וריכוז:
"אחרי שעה שעבדתי איתה עם הספר הזה, היא שאלה אותי: 'תגידי, עברה כבר חצי שעה?' ובדרך-כלל הילדה הזאת לא מסוגלת לשבת בשקט דקה".
מ. מ. מראשון-לציון
ומכתב מרגש שהגיע אל מחבר הספר ממישהי שקיבלה לידה את הספר:
"דודו היקר,
נתגלגל לידי הספר שלך. הסתכלתי בו בעיון רב. וכמחנכת ומורה גם למתמטיקה במשך כ-30 שנה, אני אומרת לך תבורך!! פשוט ת-בו-רך!!
הספר מצוין, עשיר בדוגמאות, רהוט, בהיר, משלב באיזון רב מאסה ומשמעות ועשיר בתרגילים רבים. גם עיצוב הספר, הצבעים בהם בחרת להעביר את המסר, התכנים שכתובים על הכריכה בספר... יש בהם מסר חיובי ומסקרן. יש לי כרגע תלמיד בכתה ב' הלומד אצלי ואני מתכוונת ליישם עליו את השיטה הנ"ל, כי לדעתי הספר מאוד ידידותי לתלמידים. אעדכן אותך בהמשך...
30 שנים הייתי במערכת החינוך, מורה ומנהלת, ודווקא בימים אלה שאני עושה הסבה מקצועית הגיע ה"גואל"?? לא נורא!! אני אמליץ עליו בחום לכל חברותי המורות והמנהלות. יישר כוח!"
דניאלה חי מרמת-גן.
האם כל זה נראה לך יותר מידי טוב או יותר מידי פשוט?
נזמין אותך לסיור בבתי ספר בארץ שמיישמים את השיטה ותוכל לראות זאת במו עינייך!
והדבר החשוב ביותר והיעיל ביותר שתוכל לעשות הוא פשוט ללמוד את השיטה בעצמך,
ליישם אותה על עצמך ועל ילדייך ולראות מיד את השיפור המדהים!
הספר יכול לחסוך שעות של שיעורי עזר בחשבון ובמתמטיקה.
בעזרת השיטה ניתן לפתור בעיות למידה, ניתן להעלים "הפרעות קשב וריכוז",
ניתן להעלים "דיסלקציה", ניתן "לטפל" בהיפראקטיביות ועוד ועוד ניסים.
צריך רק לנסות. ולרצות באמת לעזור לילד. ולהאמין בו ולשמור איתו על תקשורת אמיתית.
|
